תעשיית השילוח הימי משתנה כל העת בעוד חברות ספנות מסגלות עצמן לטכנולוגיות משתנות בקצב מסחרר ובצד השני – ציפיות הלקוחות והלחץ על ייעול השילוח הימי גובר.
עסקי השילוח הימי חייבים להיות מעודכנים גם בהתפתחויות ארוכות טווח כמו כלכלות שמתעוררות, אנרגיה מתחדשת, חומרים ודלקים על מנת להישאר תחרותיים.
שנת 2020 הוכיחה שאין לחזות את העתיד, במיוחד כשמדובר בתעשיות בינלאומיות. עם זאת, ישנם היבטים מסוימים של תעשיית שילוח המכולות, המתקדמים בנתיב בו הם אמורים להתקדם (ללא קשר למגפה עולמית) בין אם זה קשור לאוטומציה של תהליכים או שינוי בסוג הדלק, השינוי הוא בלתי נמנע.
כמה מגמות נוכחיות ישפיעו על עתיד התעשייה לעשורים הבאים.
שי חדד, מנכ"ל עוז מסחר – חברה בת עשרות שנות ניסיון מצטבר בעולם הספנות והשילוח הבינ"ל, סוקר כמה מהנושאים המרכזיים שיתרמו לעתיד תעשיית השילוח הימי – קצרי טווח וארוכי טווח:
בטווח הקצר
לגורמים מסוימים בטווח הקצר תהיה השפעה על העתיד המיידי של תעשיית השילוח הימי. המגיפה העולמית ללא ספק טלטלה את הענף, והובילה להאצות במגמות מסוימות ולהאטה באחרות – באופן חד משמעי הובילה לרווחיות גבוהה באופן משמעותי משנים עברו לכל השחקנים בענף.
תגובה לקורונה
חברות הספנות ימשיכו להגיב לקורונה. ככל שמדינות ממשיכות להקל את ההגבלות מחד ומדיניות החיסונים מאידך, חברות שילוח יוכלו להתאים ולפתח נהלים לשיפור הפעילות.
בתקופות הקריטיות ביותר לאורך משבר הקורונה, נפחי מטען קטנים תרמו לחוסר איזון בשוק. חברות הספנות בחרו לצמצם את הקיבולת ולהוריד עלויות כדי לשמור על רווחיות ולא על נתח שוק. למרות מספר ההפלגות הנמוך יותר, הדבר הביא לתעריפי הובלה יציבים למרות הביקוש המופחת עקב אניות עמוסות יותר.
בעוד שסביר להניח שהנחיות בטיחות ותברואה חדשות יישארו, חברות שילוח ימשיכו לבצע התאמות לאורך שרשרת האספקה עם פתיחת השוק מחדש.
המגיפה האיצה את השימוש בכלים דיגיטליים ואוטומציה בתעשיית הספנות מכיוון שהם מפחיתים את הצורך באינטראקציה אנושית ומוזילים עלויות תפעול – מגמה זו צפויה להימשך גם בעתיד.
מהפכה דיגיטלית
למרות שהסתמכו על הטכנולוגיה באופן משמעותי בגלל המגיפה בעולם, המהפכה הדיגיטלית לא פסחה גם על עולם השילוח הימי – והיא נכנסה לניהול משלוחים, תיעוד ודיווח.
עם זאת – התעשייה הימית היא אחת התעשיות הגלובליות הגדולות הבודדות המשתמשות במערכות מסובכות מבוססות נייר לניהול פעולות – וזה עומד להשתנות. מסמכים, כגון שטר המטען, ייווצרו, יאושרו, יופצו ויעוצבו בצורה אלקטרונית, לטובת שולחים, קונים, מוכרים ועובדי נמל, היבטים אחרים של פעילויות משלוח יומיות כגון עיבוד דיגיטלי לפני הגעה, בקשות מכס ותשלומים אלקטרוניים יהפכו לסטנדרט.
מכיוון שהענף פעל באופן מסורתי מול מערכות דיגיטליות מוגבלות, מגמה של דיגיטציה מלאה חייבת לפרוח עם הנהגת אמצעי אבטחת סייבר מקיפים. התקפות סייבר הופכות נפוצות יותר ויותר בעולם, ושחקני שוק משמעותיים אינם חסינים בשום פנים ואופן.
מארסק, אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם, נפלה קורבן למתקפת אבטחת סייבר ב-2017 שהובילה לנזקים של כ-300 מיליון דולר – אני מאמין שהלקח הופק ואנחנו נראה יותר ויותר מעבר לדיגיטל.
חברת הספנות "צים" היא דוגמא מצויינת למי שאימצה את המהפכה הדיגיטלית בצורה הכי יעילה ואפקטיבית, עוד טרם משבר הקורונה,
השינוי הארגוני בו צים נקטה היה בדיוק ההפך משינוי ארגוני "מסורתי" של העברת ערכים וחזון באופן פרונטלי לעובדים, כשבפועל אין באמת שינוי מהותי מבחינתם.
צים הטמיעה מודל עבודה של בחינת תפוקות לעומת נפח שעות, מה שנמדד בצורה דיגיטלית ואיפשר לעבור למודל עבודה היברידי – דבר שתרם להמשך שגרות עבודה גם עם פרוץ הקורונה.
כמו כן, בניית היסודות של מודל העבודה החדש עוד משנת 2017 – גרם למוכנות של צים בהתמודדות עם המשבר, וצים מסיימת את 2021 בצמיחה מדהימה ומשלשת את ערכה – למרות שברקע משבר הקורונה עדיין מתנהל.
כלומר – חברות שהשכילו להבין שהן חייבות להמציא את עצמם מחדש דיגיטלית ואוטומטית – צלחו את המשבר לא רק עם פגיעה מינימלית – אלא אף בצמיחה משמעותית.
אוטומציה
כמו בדיגיטציה, התעשייה הימית איטית יותר באימוץ האוטומציה מאשר תעשיות גדולות רבות אחרות. על אף האיטיות האופיינית, במחקר שנערך לאחרונה, דווח שנציגים מהחברות המובילות בעולם מצפים שלפחות אוטומציה חלקית תהיה חלק בפרויקטים במהלך השנים הקרובות.
50% מהם מאמינים שלפחות מחצית מ-50 הנמלים המובילים בעולם יישמו טכנולוגיות אוטומטיות תוך 5 שנים.
עם זאת, ההון הנדרש לפיתוחם גבוה למדי ונמל אוטומטי כרוך ביישום תהליכים חדשים. המשמעות היא שיעברו שנים רבות עד שנראה אוטומציה נרחבת בקרב חברות ספנות ונמלים גדולים.
המעבר לאוטומציה באופן נרחב צפוי להיות הדרגתי – אבל הוא יקרה. הוא חייב לקרות.
שיטות ידידותיות לסביבה
כמו בכל העולם, ובכל סוגי התעשייה, יש לחץ גובר על חברות הספנות להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלהם באמצעות שיטות ידידותיות יותר לסביבה. חברות מפתחות טכנולוגיות ליצירת מדחפים יעילים יותר ותכנון מסלול טוב יותר. אלו יתרמו לספקים יעילים יותר בעתיד.
בנוסף לכך, נשקל מעבר לדלקים חלופיים להורדת רמות הזיהום. גז טבעי נוזלי (LNG) נתפס כאפשרות דלק חלופית כדי לסייע למשלחים להפחית את פליטותיהם ולעמוד ביעדים סביבתיים.
ניתוח נתונים
ביקורת על תעשיית הספנות הייתה אי יכולת לחזות מגמות או אתגרים בפעילות. ספינות מבלות כ-40% מזמנן בנמל, בהמתנה לפתיחת משבצת במערכת מבוססת "כל הקודם זוכה".
שיטה להימנע מחוסר יעילות שכזה טמונה בניתוח נתונים – כמו כל חברה עסקית – בוודאי גלובלית. ניתן להשתמש בנתונים כדי לצפות חוסר יעילות ובעיות פוטנציאליות, מה שמוביל ליצירת ערך רב יותר.
חברות סטארט-אפ פועלות כעת, ומוצאות את נתיבי השילוח הרווחיים ביותר על ידי הפעלת ניתוח נתונים ואיתור ביקוש לפני הופעתו. ככל שתעשיית הספנות תהיה יותר מונעת טכנולוגיה, לניתוח נתונים יהיה תפקיד משמעותי בהגברת היעילות.
חברות שיבססו את הפעולות שלהן על שימוש במערכות מבוססות ביג דאטה (ZIMGuard , למשל – בפיתוח צים, מערכת מבוססת בינה מלאכותית) ישפרו משמעותית את היעילות העסקית ויגדילו רווחים והכנסות באופן חסר תקדים. יתרה מכך – ימנעו טעויות ותקלות כמו הובלת חומרים כבדים ומסוכנים שלא הוצהרו מראש וזוהו על ידי מערכת מבוססת נתונים.
בטווח הארוך
סביר להניח שייקח קצת יותר זמן עד ששינויים מסוימים בתעשייה ייכנסו לתוקף. למרות שזה מאתגר להיות בטוח לגבי קצב ההתקדמות, הנה כמה השערות לגבי תעשיית השילוח הימי ב-20 עד 50 השנים הבאות:
רכבים אוטונומיים
כלי רכב אוטונומיים יופיעו בכל הענפים, כולל תעשיית הספנות. אניות אוטונומיות לחלוטין המסתמכות רק על צוות חירום למקרה חירום נמצאות באופק, עם אבות טיפוס ראשוניים כבר בפיתוח. אלו צפויות להיות בעלות מנועים חשמליים ומחוברות למסופי אניות באמצעות טכנולוגיות מבוססות ענן.
